היוצרים

​

נפתלי הרץ אימבר

 

 

 

 

נפתלי הרץ אימבר (1856 –1909) היה משורר עברי ומחבר "התקווה" - ההמנון הלאומי של התנועה הציונית ומדינת ישראל.

 

אימבר נולד בגליציה. בגיל 18 החליט לצאת ולנדוד ברחבי אירופה – בהונגריה, בסרביה וברומניה. ברומניה כתב בשנת 1878 את שני הבתים הראשונים של השיר "תִּקְוָתֵנוּ" – המקור של ההמנון. בשנת 1881 הגיע לקושטא. שם התיידד עם לורנס אוליפנט – דיפלומט אנגלי נוצרי וציוני. אוליפנט הציע לאימבר לבוא עמו לארץ ישראל ולהשתקע בכרמל.

אימבר הגיע לארץ ישראל עם אוליפנט ורעייתו בשנת 1882. הוא לימד עברית את הגברת אוליפנט וביקר במושבות. 

 

בארץ, בשנת 1884, הרחיב את מילות השיר "תִּקְוָתֵנוּ" (שכתב ברומניה) ל-9 בתים. 

בשנת 1887 עזב את הארץ לאירופה. "תִּקְוָתֵנוּ" החל להתפרסם בארץ ישראל זמן קצר לאחר שעזב אימבר את הארץ.

 

בשנת 1892 עבר לארצות הברית, שם התגורר עד יום מותו. 

 

אימבר נפטר בעוני ובחוסר כול בגיל 53 ממחלת כליות, שנגרמה משתייה מופרזת של אלכוהול, ונקבר בניו יורק. 

 

באחד משיריו הביע אימבר את רצונו להיקבר בארץ ישראל. בשנת 1953 הועלו עצמותיו לארץ והוא נקבר בירושלים בחלקה השמורה לאבות הציונות וסופרי התחייה.

​

הלחן

 

 

 

                

איש לא חתום על המנגינה של "התקווה". מקורו של הלחן של "התקווה" העסיק חוקרים רבים שניסו למצוא את המקור של המנגינה. המקור ללחן הוא ככל הנראה שיר עם רומני. גם המלחין הצ'כי סמטנה השתמש במוטיב המוסיקלי הזה ביצירתו "מולדבה".

 

מקורו העממי וה"זר" של הלחן להמנון הלאומי הביא מוסיקולוגים אחדים לחפש מקור יהודי או עתיק ללחן. אידלסון טוען, שהלחן לשיר תפילה בשם "ברכת הטל" שחיבר רבי יצחק בר ששת בספרד במאה הארבע עשרה  - הוא המקור ללחן של "התקווה". אולי...