אֲנָשִים טוֹבִים בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ

מילים ולחן: נעמי שמר

 

תִּפְקְחוּ אֶת הָעֵינַיִם, תִּסְתַּכְּלוּ סָבִיב

פֹּה וָשָם נִגְמַר הַחֹרֶף וְנִכְנָס אָבִיב
בַּשָּׂדֶה לְיַד הַדֶּרֶךְ יֵש כְּבָר דְּגָנִיּוֹת
אַל תַּגִּידוּ לִי שֶכָּל זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת.

 

אֲנָשִים טוֹבִים בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ
אֲנָשִים טוֹבִים מְאֹד
אֲנָשִים טוֹבִים יוֹדְעִים אֶת הַדֶּרֶךְ
וְאִתָּם אֶפְשָר לִצְעוֹד.

​

אִיש אֶחָד קָנָה לִי סֵפֶר בֶּן מֵאָה שָנָה
אִיש אַחֵר בָּנָה כִּנּוֹר שֶיֵּש בּוֹ מַנְגִּינָה
וְאִשָּה טוֹבָה אַחֶרֶת לִי נָתְנָה אֶת שְמָהּ
וּמֵאָז אֲנִי בַּדֶּרֶךְ שָרָה בִּמְקוֹמָהּ.

 

אֲנָשִים טוֹבִים...

 

אִיש אֶחָד יִבְנֶה לִי גֶּשֶר כְּדֵי לַחֲצוֹת נָהָר
אִיש אַחֵר יַצְמִיחַ יַעַר בְּמוֹרְדוֹת הָהָר
וְאִשָּה טוֹבָה אַחֶרֶת, אִם יִהְיֶה קָשֶה
רַק תַּצְבִּיעַ אֶל הָאוֹפֶק וְתַבְטִיחַ שֶ –

 

אֲנָשִים טוֹבִים...